בראשית הוא הספר הראשון בתנ"ך; הוא מספר על בריאת העולם, חטא האדם הראשון, המבול וקריאתו של אברהם. הספר עוקב אחר האבות - אברהם, יצחק, יעקב ויוסף - ומניח את היסוד לברית בין אלוהים לישראל.
שמות מספר כיצד הוציא אלוהים את ישראל מעבדות מצרים ביד משה, במכות ובקריעת ים סוף. בהר סיני נותן אלוהים את עשרת הדיברות וכורת את בריתו, והספר נחתם בהקמת המשכן.
ויקרא מציג את חוקי העבודה, הקרבנות והקדושה שניתנו לישראל בסיני. במרכזו הכהונה והקריאה להיות קדושים כי קדוש אלוהים; הספר מבאר את הקרבנות, דיני הטהרה, יום הכיפורים והמועדים השנתיים.
במדבר מלווה את מסע ישראל מסיני לאורך ארבעים שנות נדודים במדבר. הספר מתעד שני מפקדים, את מרידות העם החוזרות ונשנות, את נאמנות אלוהים במשפט ובפרנסה, ואת הכנת הדור החדש לכניסה לכנען.
דברים כולל את נאומי הפרידה של משה בערבות מואב, שבהם הוא שונה את התורה לדור העומד להיכנס לארץ המובטחת. הספר קורא לישראל לאהוב את ה' בכל לבבם ולשמוע בקולו, מציג ברכה וקללה, ומסתיים במות משה.
ספר יהושע מספר על כיבוש הארץ והתנחלות בה תחת יורשו של משה. ממעבר הירדן ונפילת חומות יריחו ועד חלוקת הארץ בין השבטים, הספר מראה את אלוהים מקיים את הבטחותיו לישראל.
ספר שופטים מקיף את התקופה הסוערת שבין יהושע למלוכה, שבה נפל ישראל שוב ושוב לעבודה זרה, לשעבוד ולישועה. אלוהים מקים שופטים - ובהם דבורה, גדעון ושמשון - להושיע את עמו במעגלי חטא ורחמים.
מגילת רות היא סיפורה של אלמנה מואבייה שנאמנותה לחמותה נעמי מביאה אותה לבית לחם ואל בועז, גואלה. סיפור של חסד והשגחה, המסתיים בשילובה של רות בשושלת דוד המלך.
שמואל א' מתאר את מעבר ישראל מן השופטים אל המלוכה באמצעות שמואל הנביא, את עלייתו ונפילתו של שאול המלך, ואת משיחת דוד הצעיר. הספר כולל את ניצחון דוד על גליית ואת שנות בריחתו מקנאת שאול.
שמואל ב' מתעד את מלכות דוד על ישראל: כיבוש ירושלים, הבטחת הברית על כיסא עולם, חטאו עם בת שבע והמריבות המשפחתיות שבאו בעקבותיו. הספר מציג גם את תפארתו וגם את כישלונותיו של גדול מלכי ישראל.
מלכים א' נפתח במלכות שלמה, בחוכמתו ובבניית בית המקדש, וממשיך אל פילוג הממלכה לישראל ויהודה. הספר מציג את אליהו הנביא ואת עימותו הדרמטי עם נביאי הבעל בהר הכרמל.
מלכים ב' ממשיך את תולדות הממלכות המפולגות דרך שירותם של אליהו ואלישע, ומסתיים בנפילת ישראל בידי אשור וגלות יהודה לבבל. הספר מראה את תוצאות ההפרה של הברית ואת ודאות דבר אלוהים.
דברי הימים א' מספר מחדש את תולדות ישראל מאדם ועד מלכות דוד, ובו שושלות יוחסין נרחבות והתמקדות בעבודת המקדש. נכתב עבור הקהילה שלאחר הגלות, ומדגיש את הכנותיו של דוד למקדש ואת הבטחות הברית.
דברי הימים ב' עוקב אחר מלכי יהודה משלמה וחנוכת המקדש ועד גלות בבל, ומאיר רפורמטורים כחזקיהו ויאשיהו. הספר נחתם בהצהרת כורש שהתירה לגולים לשוב ולבנות.
ספר עזרא מספר על שיבת הגולים מבבל ועל בניית בית המקדש מחדש בירושלים. עזרא הכהן והסופר מוביל עלייה שנייה וקורא לעם לשוב לנאמנות לתורת אלוהים.
ספר נחמיה מספר כיצד שב משקה יהודי של מלך פרס לירושלים ובנה את חומותיה בחמישים ושניים ימים חרף התנגדות עזה. יחד עם עזרא הוא מוביל את העם לחידוש הברית, לתפילה ולתיקונים מעשיים.
מגילת אסתר היא סיפורה של אישה יהודייה שהופכת למלכת פרס ומסכנת את חייה כדי להציל את עמה ממזימת ההשמדה של המן. אף שאלוהים אינו נזכר בשמו, השגחתו שזורה בכל הסיפור, הנזכר בחג הפורים.
ספר איוב מתמודד עם סבלו של אדם צדיק המאבד הכול ובכל זאת מסרב לקלל את אלוהים. דרך הדיאלוגים עם רעיו ותשובת אלוהים מן הסערה, הספר חוקר את האמונה, הצדק וגבולות ההבנה האנושית.
תהילים הוא ספר השירה של התנ"ך: מאה וחמישים תפילות ומזמורי הלל, קינה, הודיה וביטחון, רבים מהם מיוחסים לדוד. ממעמקי הייאוש ועד לפסגות העבודה, הם נושאים את תפילות עם ישראל זה אלפי שנים.
משלי מקבץ את חוכמת שלמה וחכמים אחרים: אמרות קצרות על צדק, חריצות, לשון, ממון, משפחה ויראת ה', שהיא ראשית חוכמה. הספר מלמד את אומנות החיים הטובים לפני אלוהים.
קהלת מתעד את חיפוש קהלת אחר משמעות 'תחת השמש': העושר, התענוג והעמל מתגלים כהבל בלי אלוהים. הריאליזם המפוכח שלו נחתם בקריאה לירוא את אלוהים ולשמור את מצוותיו.
שיר השירים הוא חגיגה לירית של האהבה בין הרעיה לדודה, עשירה בשירה ובדימויים. יקר כתמונה של אהבת בני זוג ולעיתים קרובות נקרא כמשל לאהבת אלוהים לעמו, הוא מרומם אהבה עזה כמוות.
ישעיהו מבשר ליהודה משפט ותקווה: את קדושת אלוהים, את איוולת הביטחון בגויים, ואת ההבטחה למלך העתיד לבוא ולעבד הסובל. נבואותיו על עמנואל ועל מות העבד לכפרה הן יסוד לברית החדשה.
ירמיהו הוא קריאתו בת ארבעים השנה של נביא הזעם והדמע ליהודה לשוב בתשובה לפני הכיבוש הבבלי. בתוך המשפט הוא מבשר ברית חדשה הכתובה על הלב ואת מחשבות אלוהים לשלום ולתקווה לעמו.
מגילת איכה היא חמישה שירים המקוננים על חורבן ירושלים בשנת 586 לפני הספירה. בלב האבל עומדת הודאתה המרכזית: חסדי ה' כי לא תמנו, כי לא כלו רחמיו - חדשים לבקרים.
יחזקאל מתנבא לגולי בבל בחזיונות עוצמתיים: כבוד אלוהים העוזב את המקדש, בקעת העצמות היבשות הקמות לתחייה, ומקדש מחודש. הוא מבשר גם משפט על החטא וגם הבטחה ללב חדש ולרוח חדשה.
ספר דניאל משלב את אמונת הגולים בבבל - כבשן האש וגוב האריות - עם חזיונות רחבי היקף על ממלכות העולם ועל מלכות אלוהים הנצחית. הוא מכריז כי שליט עליון במלכות האדם.
נישואיו של הושע לאישה בוגדת הופכים למשל חי על אהבת הברית של אלוהים לישראל התועה. הספר חושף את הזנות הרוחנית של ישראל ובה בעת מגלה אהבה אלוהית שאינה מרפה מעמה.
יואל מפרש מכת ארבה הרסנית כמבשרת יום ה', וקורא לעם לקרוע את לבבם בתשובה. הוא מבטיח כי אלוהים ישפוך את רוחו על כל בשר - נבואה שהתגשמה בחג השבועות.
עמוס, רועה מתקוע, רועם נגד העוול והדת הריקה של ישראל המשגשגת. הוא קורא שייגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן, ומסיים בהבטחת שיקום.
עובדיה, הספר הקצר ביותר בתנ"ך, מכריז משפט על אדום בשל גאוותו ואלימותו כלפי אחיו יעקב. הוא מצהיר כי קרוב יום ה' על כל הגויים וכי המלוכה תהיה לה'.
יונה הוא הנביא שברח מקריאת אלוהים, נבלע בידי דג גדול, ולבסוף ניבא לנינוה שחזרה בתשובה. הספר חושף את רחמי אלוהים על כל העמים ומעמת את הנביא - ואת הקורא - עם אי רצונו לחלוק אותם.
מיכה מוקיע את שחיתות ישראל ויהודה ובה בעת מבטיח מושל מבית לחם, שמוצאותיו מקדם. הספר כולל את התמצית המפורסמת של הדת האמיתית: עשות משפט, אהבת חסד והצנע לכת עם אלוהיך.
נחום מבשר את נפילת נינוה, בירת האימפריה האשורית האכזרית, כמאה שנה לאחר שהעיר חזרה בתשובה בעקבות נבואת יונה. הוא מכריז את אלוהים כמעוז לחוסים בו וכנוקם ברשע המדכא.
חבקוק מעז לשאול את אלוהים על העוול ועל הפלישה הבבלית הקרבה, ומקבל את התשובה שצדיק באמונתו יחיה. הספר מסתיים באחת מהודאות הביטחון הגדולות שבמקרא: לשמוח באלוהים גם כשהכול חסר.
צפניה מזהיר מפני יום ה' הסוחף הבא על יהודה ועל הגויים, וקורא לענווים לבקש את ה'. הספר נחתם בפרץ שמחה: אלוהים שש על עמו המשוקם ברינה.
חגי מעורר את שבי הגולה לחדול מהזנחת בית אלוהים ולחדש את בניית המקדש. בארבע נבואות מתוארכות הוא מבטיח כי אלוהים עמם וכי כבוד הבית האחרון יהיה גדול מן הראשון.
זכריה מעודד את בוני המקדש בחזיונות לילה ובנבואה משיחית עשירה: המלך הבא עני ורוכב על חמור, הרועה המוכה, המקור הנפתח לחטאת. הספר צופה אל ה' המולך על כל הארץ.
מלאכי, הספר האחרון בתנ"ך, מוכיח קהילה עייפה שלאחר הגלות על עבודה חצי לבבית, נישואים בוגדניים ומעשרות שנמנעו. הוא מבטיח את בוא מלאך הברית ואת זריחת שמש הצדקה.